יום שלישי, 10 בפברואר 2015

מוכנים?

כי Ready Player One יכול לעשות לכם המון טוב בחיים.
לי הוא עשה.
שמעתי על הספר הזה כבר די מזמן, אך כנראה שמשהו לא הבשיל בי עד עכשיו.
לפני כמה שבועות ראיתי שהספר מוצע למכירה בהנחה מטורפת בקינדל (עשרה ש"ח!) והעטיפה החדשה משכה אותי. אני מודה ששפטתי את הספר על פי העטיפה (והמחיר) ומודה לאל על כך, כי מדובר ביצירת מופת מודרנית שמדברת בעיקר, אבל לא רק, לילדי אייטיז/ניינטיז כמוני.


נכון עטיפה מגניבה?
זהו סיפורו של ווייד, יתום מתבגר החי בעתיד הלא כל כך רחוק בשכונת מגדלי קארוונים (המצאה שבטוח גרמה לכמה אנשים לרוץ ולחדש את כישורי הנדל"ן שלהם) עם דודתו המרשעת ועוד מספר דו ספרתי של אנשים. החיים קשים ועניים בעולם הכמעט פוסט אפוקליפטי בו מתרחש הספר והמוצא היחיד הוא האואזיס - מעין הכלאה בין רשת חברתית, משחק מחשב, בית ספר ועוד ועוד ועוד.
הספר נפתח עם מותו של ג'יימס האלידיי, ממציא ומפתח האואזיס, מעריץ מטורף של כל דבר הקשור בתרבות הפופ של שנות השמונים ואיש מאוד מסתורי. רגע לאחר ההודעה על המוות, מוקרן ברחבי האואזיס סרטון בו האלידיי מזמין את כל המשתמשים למשחק המחשב הגדול בכל הזמנים - מרדף אחר שלוש ביצי הפתעה (Easter Eggs) שיוביל את המוצא המאושר לזכות בהונו העצום של האלידיי!
בלי לספיילר יותר מדי, רק אספר שווייד יוצא למסע שיקח אותו מאתר מגדלי הקארוונים (בטוח מישהו עכשיו מסתכל על איזה מגרש ומדמיין את סביוני קראקאבמה) עמוק לתוך העולם המאוד מגניב של האואזיס ולתוך מוחו של ג'יימס האלידיי, או בשמו הארצי, הסופר ארנסט קליין.
קליין כתב את הספר מתוך הערכה והערצה עצומה למשחקי מחשב, D&D, רוק, סרטים, ספרים וסדרות טלוויזיה, בעיקר מהאייטיז והניינטיז, אך לא רק. קליין שולט בידע ובסיפור כמו שליט מבוך מיומן ומוליך את ווייד ואותנו בתעלומה שהיא האואזיס ובין מחוות ברורות ונסתרות (חישבו על השמות של הדמויות בתוך המשחק) שמעשירות את הספר עד לרמה שהרגשתי שקליין כתב את הספר במיוחד בשבילי. התחברתי מאוד לדמותו של ווייד והעובדה שזהו ספר הביכורים של קליין מאוד נגעה לליבי והזכירה עוד יצירת ביכורים משובחת - The Martian, מבחינת הסיפור, הדמות הראשית והדרך שלה להתמודד עם המצב אליה נקלעה וגם מבחינת האהבה והמסירות שאנדי וייר (The Martian) וארנסט קליין חולקים.
משיטוט באתר המאוד מגניב של קליין גיליתי שהוא כתב את התסריט לעוד יצירה שעוסקת בהערצה, Fanboys, סרט מומלץ לכל חובבי הקולנוע והסטאר וורס באשר הם.

הטריילר של Fanboys

בקרוב עומדים לצאת סרט המבוסס על הספר וספר חדש של קליין שנראה גם הוא מגניב ביותר. ממליץ גם לשוטט בטאמבלר המוקדש ל-Ready Player One, אבל רק אחרי שקראתם את הספר, כדי לא לחשוף פרטים חשובים מהעלילה.

בבלוגים של קמרלינג וניימן כבר נכתב על הספר, ממליץ בחום לקרוא את מה שהם כתבו.
רוצים לשחק?
הספר בעברית בהוצאת עם עובד.
הספר באנגלית באמאזון.

ואם במשחקים עתיקים עסקינן, שימו לב לדברים הבאים:

1. הבלוג Open Culture חשף בפני את ארכיון האינטרנט המאפשר לכם לשחק במשחקי קונסולה ומשחקי מחשב ישנים ביותר על גבי דפדפן הבית שלכם. לא מומלץ לבעלי נטייה להתמכרות.

2. שוב ניימן, והפעם הוא חשף אותי לסרטון החמוד הזה:



3. אחרון חביב, הלהקה המצויינת טורצ' שחררה השבוע אלבום חדש ומלווה אותו עם קליפ שהוא בעצם משחק מחשב. אהבתי מאוד, גם את האלבום וגם את המשחק.

Torche Vs. Robots

אז לכו לקרוא, לשמוע, לראות או לשחק אבל זכרו שהחיים האמיתיים לא מתרחשים על גבי מסך או בין דפים. תעשו עם המידע הזה מה שנראה לכם.

יום רביעי, 21 בינואר 2015

לקח זמן עד שהם הוציאו אלבום שני


והנה הוא, במלואו:

היה שווה לחכות, אה?
אלבום מטריד מכל הבחינות, שמזכיר שילוב בין המלווינס, טורץ', בוא לבר ושנות העשרה שלי.
שלישיית המפלצות התל אביביות משלבות כל מה שטוב בסטונר ועושות את זה בצורה מאוד ייחודית ובועטת, מההקדמה, דרך העטיפה המגניבה, האפקטים, האירוח של ניקו בר (הזכור לנו בתור טוב טוב הגמד ועוד עשרות דמויות מצוירות ואהובות), השירה של הזמרת המכסחת והמרגשת תמר AKA קוקי אריאל (MESS, IDDQD ועוד מתקפות אוזניים מובחרות) וסרטון ההדסטארט המשובח שעזר לגרום לאלבום הזה להתקיים.

סרטון גיוס הכספים הטוב ביקום

סרטון התודה לאלו שאשכרה שילמו על זה

אם הייתי ילד בזמן שהאלבום היה יוצא, רוב הסיכויים הייתי בוכה מאושר, וגם עכשיו אני לא רחוק מזה. אז אם גם לכם זה עשה טוב, אפשר לראות את הדבר המטורף הזה בהופעה חיה בשבת הקרובה בבארבי.



מהצד השני של הספקטור, אה... הספקטרום, יש לנו את דניאלה ספקטור שעושה מוזיקה שקטה, אישית ומרגשת מאוד.
בואו נגיד שזה לא בדיוק הסגנון שלי, אבל אי אפשר לברוח מהעובדה שהיא פשוט שרה יפה וכותבת שירים שנוגעים בלב.
אהבתי מאוד את קליפ האנימציה שמעביר יפה את התחושות שעלו לי בזמן ההאזנה לשיר.


ממליץ לשמוע את כל האלבום, הוא יפה. באמת.



בשביל שנסיים עם מצב רוח טוב, עוד להקה ישראלית מגניבה ביותר, בטלני החוף הפסיכוטים!
קוון (Monkey Son Of A Donkey, Murderous Wolves, Dukatalon, The Astroglides וכו') וחבריו עושים סרף רוק שנשמע כאילו הגיע מקליפורניה של שנות השישים, אם ג'לו ביאפרה היה נולד כמה עשורים מוקדם יותר.
לחצו על פליי ודמיינו כאילו קיץ.
לא כזה קשה.

יום שלישי, 6 בינואר 2015

Life On Barsoom

מאדים.
הכוכב האדום, המסתורי, חסר החיים והמים אשר נקרא ארס אצל היוונים, טיוס אצל אבות הגרמנים ומאנגל אצל ההינדים, מסמל אצל כל התרבויות מלחמה, יוזמה, אומץ, גבריות, טכנולוגיה, תאונות, ניתוחים, נחישות ופעולה המונעת מהרצון להתגבר על מכשולים.
הצבע האדום של הכוכב העניק לו את השם וככל הנראה גם את המאפיינים האגרסיביים והעוצמתיים שחוזרים על עצמם בתרבויות השונות ברחבי העולם.
מאנגל ההינדי
הכוחות שמיוחסים למאדים הם אלו הגורמים לנו לצאת לפעולה, להאמין בעצמנו וללכת כנגד כל הסיכויים עד אשר נשיג את מטרתנו, או עד שלא נהיה יותר.
מעניין לחשוב על הכוחות הללו ועל שני ספרים שקראתי לאחרונה, נסיכת מאדים של אדגר רייס בורוז ולבד על מאדים של אנדי וייר. הגיבורים של שני הספרים הם גברים שנתקעו על הכוכב האדום ולאט לאט לומדים להכיר את עצמם ואת העוצמות הקיימות בהם, דרך כל המכשולים שארס מעמיד בדרכם.



גיבור לבד על מאדים הוא מארק וטני, אחד מקבוצת אסטרונאוטים שנשלחו למאדים למשימת מחקר שגרתית. ביום (סול) השישי למשימה מתחוללת סופה ואנשי הצוות של אנדי צופים בו נהדף הרחק מהם. בעוד הם חושבים אותו למת ובורחים מהכוכב על מנת לשרוד בעצמם, אנדי בעצם חי וקיים, אם כי פצוע קלות. הדבר הראשון שאנדי עושה הוא לחשב שיש לו עוד ארבע שנים עד שמשימת המחקר הבאה תגיע למאדים, ומתחיל לרקוח תוכנית פעולה שתגרום לו לשרוד עד אז.
המשפט הראשון של אנדי, ושל הספר הוא - I'm pretty much fucked.
חייב להגיד שזה בדיוק מה שקנה אותי.
ספר מדע בדיוני קשה (בו כל הנתונים מבוססים על עובדות מדעיות) הנפתח במשפט שיכול היה לפתוח סרט של טרנטינו עושה לי את זה. מודה.
כבר מהעמודים הראשונים דמותו של אנדי מצטיירת כשילוב המחץ בין רובינזון קרוזו, מקגיוור והאן סולו כאשר אנדי מנצל את יכולתיו כבוטנאי ומהנדס על מנת לשרוד את ארבעת השנים במדבר המוות שהוא מאדים. התכונות שלו מתאימות בדיוק למאפיינים של מאדים וכל המכשולים אשר מאדים ואנדי וייר זורקים עליו רק גורמים לוטני להתחשל, לרצות עוד יותר להגיע הביתה ולהשתמש בכל טיפת תושייה ואינטלקט על מנת לבצע את מה שנדרש.
הספר החל כאשר וייר, חנון מוצהר, תכנן משימה מאוישת למאדים לשם שעשוע. הוא חשב על כל התקלות שיכולות לקרות, על כל המכשולים שיעמדו בפני צוות כזה, הזמן הדרוש והטכנולוגיה הנחוצה ומצא את עצמו עם סיפור מעניין בידיים. הוא הפך את המשימה ליחידנית והרי לנו לבד על מאדים, או בשמו האנגלי, The Martian.
וייר פרסם את הספר באתר האינטרנט שלו כאשר הוציא כל שבוע פרק אחד. כאשר הספר היה גמור הוא העלה אותו (על פי דרישת הקוראים) לחנות הקינדל של אמזון במחיר של דולר ותוך כמה שבועות הספר הפך לרב מכר, זכויותיו נרכשו להפצה והשנה נזכה לראות את העיבוד הקולנועי של רידלי סקוט עם מאט דיימון בתפקיד מארק וטני.
אפשר להגיד ששתיתי את הספר כמו איש צמא במדבר (האדום), צחקתי מהבדיחות והציניות של וטני והתרגשתי במקומות הנכונים. הפרטים הטכניים אמורים להיות מדוייקים ותופסים חלק די ניכר מהספר, אבל אני מרגיש שאני קצת יותר חכם עכשיו שקראתי אותו.


נסיכת מאדים, שנכתב יותר ממאה שנה לפני לבד על מאדים, הוא הראשון בסדרת ספרי בארסום של אדגר רייס בורוז (טרזן). גיבור הספר הוא ג'ון קרטר, לוחם אמיץ מצבא הקונפדרציה האמריקאית, אשר בעקבות התקלות עם כנופיית אינדיאנים מתעלף ועובר למאדים (בדיוק כך), שם הוא מוצא את עצמו לבד מול כמה וכמה אויבים מזנים שונים ומשונים. קרטר, בדומה לוטני, הוא טיפוס נחוש ובעל תושיה ועושה הכול על מנת לשרוד מול אויביו האדומים, הירוקים, הלבנים ומול הכוכב עצמו.
בורוז כתב את הספר בזמן שניסה את מזלו בתור איש עסקים ופנה לכתיבה בתור מוצא אחרון לפרנסה. הספר פורסם גם הוא בתור סדרה, ושם העט שבורוז בחר היה Normal Beans (שעקב טעות הודפס כ-Norman), לרמוז על כך שהוא לא איבד את שפיות דעתו כאשר כתב עלילות מוזרות כל כך. בורוז הסתמך על כתביו של פרסיבל לוואל, אסטרונום ידוע בן תקופתו של בורוז.
לספר נכתבו עוד עשרה המשכים ובשנת 2012 הופק הסרט ג'ון קרטר, עיבוד שהזכיר לי את מלחמת הכוכבים, פרקים 1-3, בחלקים היותר טובים שלהם.




כשאני מסתכל על שני הספרים אי אפשר שלא להשוות בין מרק ווטני, איש המדע של המאה העשרים ואחת לג'ון קרטר, איש המלחמה של תחילת המאה העשרים. שניהם נקלעו לסיטואציה לא פשוטה על מאדים שלא באשמתם ושניהם מוכנים לעשות הכול על מנת לשרוד אותה. שניהם משתמשים בתושייה ובטכנולוגיה, לא נכנעים גם כאשר הכול נראה אבוד ויוצאים לפעולה ויהי מה.
מאדים יכול לסבך אותנו ולהעמיד בפנינו מכשולים, אך אם נפעל נכון (ומילת המפתח כאן היא לפעול), נסמוך על עצמנו, נשתמש בחכמה באמצעים העומדים לרשותנו, נחזור ונקום כאשר ניפול ולא נאבד תקווה, אנו עשויים לזכות בגאולה.

כמה שירי מאדים שחשבתי עליהם במהלך הכתיבה:

David Bowie - Life On Mars
השיר האלמותי של בואי נתן את שמו לסדרה בריטית מצוינת
המספרת אף היא על גיבור אבוד בפלנטה אחרת - אנגליה של שנות השבעים.


Monster Magnet - King Of Mars

אחת הלהקות היותר מוצלחות ופחות מוערכות בסצנת הסטונר שרה על טרזן ועל מלך המאדים.
צירוף מקרים?

The Misfits - Teenagers From Mars

ונסיים בשיר הלל לפעולה ללא מחשבה, עוד תכונה של מאדים.

רוצים לקרוא על מאדים?
The Martian לקינדל.
לבד על מאדים (כולל הפרק הראשון) באתר עברית.
Princess Of Mars להורדה חינמית דרך פרוייקט גוטנברג.
נסיכת מאדים (בתרגום המצויין של עמנואל לוטם) באתר מנדלי מוכר ספרים והאתר של הוצאת סיאל.

יום שבת, 3 בינואר 2015

מזל טוב אמא!

לפני כמה שנים (לא חושף בדיוק כמה) נולדה אישה יקרה מאוד, שמחה, אוהבת, סקרנית, אינטליגנטית, מצחיקה, אהובה ואחת שהייתה מוכנה לסבול את כל השטויות שלי בגיל ההתבגרות.
היא בטח לא יודעת את זה, אבל כל יום כשאני מתעורר בבוקר היא האדם הראשון שאני מודה לו ועכשיו אקח רגע כדי לעשות זאת בצורה פומבית.
אמא, אני רוצה להודות לך, דבר ראשון על כך שאני כאן.
ועל כך שנתת לי כל כך הרבה כל השנים - מחינוך מוסיקלי ותרבותי, דרך תמיכה כשהייתי צריך ועד החום, האהבה והדאגה שאני מקבל ממך בכל שיחה ובכל מפגש שלנו.
שמח שמצאת מקום יפהפה ושקט שמתאים למועדון הקריאה האישי שלך ומאחל לך להנות מכל רגע ולמצוא שקט ושלווה פנימיים, הרבה בריאות ואהבה.
אוהב אותך אמא!
מקדיש לך את השיר הבא ומתכוון לכל מילה בו.

ועכשיו למשהו אחר לגמרי.
חורף.
הוא כאן בכל הכח והביא איתו סילבסטר, סיכומי שנה, גשם, אפרוריות וקור.
פעם זה דיכא אותי לגמרי, אך בעקבות שינויים כאלו ואחרים שעשיתי בחיים, למדתי להנות ואפילו לאהוב את העונה הקרה.
על מנת לעזור לחורף הזה להיות קצת יותר שמח אשתף כמה מהדברים שעשו לי טוב בזמן האחרון.

העמק האפל
לא משמח ולא מבדח, אך גרם להרבה תהיות והזכיר את משל המערה של אפלטון.
צפיתי בו אתמול בהקרנה של הבלוג המצוין סריטה עם חבר טוב ושנינו יצאנו נפעמים מהמערבון האוסטרי הזה.

Bojack Horseman
רוצים משהו לאזן את האופל של העמק?
שימו לב לבו-ג'ק, הסוס אשר כיכב בסדרה מטופשת בניינטיז ומדובב על ידי ויל ארנט הגאון
וכרגע עסוק בעיקר בעצמו ובאיך להישאר אגואיסט בג'ונגל העירוני שהוא לוס אנג'לס.
 השילוב בין החיות לבני האדם ובחירות הדיבוב המוצלחות כמו אהרון פול ואליסון ברי
גורמים לבו-ג'ק וחבריו להצחיק עד מאוד ולספק לנו נקודת מבט מעניינת על התרבות בה אנו חיים.

המומינים - חורף קסום
מומינטרול מתעורר משנת החורף בעוד שאר בני משפחתו שרווים בתרדמה ויוצא לחקור את החורף הסקנדינבי.
כשקראתי את הספר (ששאלתי מאחי בזמן שכל המשפחה ישנה) עלו בי דמעה או שתיים
ונזכרתי עד כמה אהבתי את סדרת הספרים בילדותי.
לא רק לחובבי טרולים.

Alain Johannes
האיש המוכשר והלא מוערך מספיק הזה הוציא לאחרונה אלבום חדש שעוד לא שמעתי עקב העובדה שאין לי אייטיונס, אבל אני ממתין בסבלנות ובינתיים נהנה משני השירים החדשים שהוציא להורדה חינמית:
Silent Night
חידוש לשיר הכריסמס הידוע בגרסה יפהפיה, מלנכולית, אך מעודדת.
Infinitum
שיר שלא שוחרר עדיין משנת 2012.
תקשיבו ותחליטו בעצמכם עד כמה זה יפה.
לדעתי מאוד.


 Black Moon Circle - Andromeda
פסיכדליה חללית נורווגית, עם שירים די ארוכים והרבה כשרון.

 Whale Fall - The Madrean
אלבום קונספט המוקדש לשמורה מיוערת בצפון מערב אמריקה.
המוסיקה הזכירה לי שילוב בין מערבוני ספגטי לפסי קול של דיוויד לינץ'.

Nomads - When Those Around Us Leave
פוסט רוק עדין אך לא רכרוכי.
לחובבי סיגור רוס ואלססט.

 Damascus - When Last We Met
דמשק היא מקום קצת פחות נחמד לבלות בו כיום, אך אני אהבתי מאוד את אלבום הפוסט רוק המטאלי הזה.

In The Hearts Of Emperors - White Cities Are Breeding In Your Wound
שם ארוך מאוד, מוסיקה מינימלית ביותר משבדיה.

Deep Space Destructors - III
סטונר חללי פסיכדלי ופאנקי לעיתים מפינלנד.
כנראה שהחורף מוציא את הפסיכדליה מהסקנדינבים.

Mister F - The F Stands Four
שילוב מדהים בין אלקטרוניקה, פאנק ורוקנרול.
מומלץ אם רוצים להתחמם קצת.

זהו להיום.
שיהיה אחלה של שבוע ו-2015 מרגשת!

יום שבת, 20 בדצמבר 2014

חג, שפע ואור

ברדיו, 88FM המצויינים עושים מרתון של שירי אור, בקולנוע החלק האחרון של ההוביט מחכה לי, אני לקראת סיום הספר המותח והמרגש The Martian (בקרוב פוסט שלם המוקדש לו ולכוכב עליו הוא מתרחש), בעוד חמישה ימים מיליונים יחגגו את חג המולד ואנחנו כבר בנר החמישי של חנוכה.
אכן תקופה מדהימה.


לפני כמה ימים הייתי בשיעור של מורי האהוב אודי בילו שעסק בחנוכה ובמשמעויות שלו. זו התקופה בשנה בה הימים הכי קצרים והלילות הכי ארוכים, זמן בו החושך שולט ונראה כי האור נעלם או לפחות מצטמצם, זמן בו קיימת נטייה לשקוע לתוך עצמנו ולתוך הפוך ולצלול לתהומות של סגירות, מלנכוליה, שינה ועצלות.

אך בתור בני אדם יש לנו משימה - להלחם במקומות האפלים בתוכנו ומחוצה לנו והמשימה הזו היא אולי המשימה החשובה ביותר שיש לנו ושתהיה לנו. באנו חושך לגרש!
עלינו לזכור שחושך הוא בסך הכול היעדר אור ושגם מקור אור קטן כמו נר (או שמונה) יכול לגרש את כל החושך. אסור לנו להתעלם מהאופל, אלא להכיר בו ובעובדה שהוא בא ללמד אותנו שיעור חשוב על עצמנו, שיעור שיכול להרים אותנו לגבהים שלא הכרנו ולגרום לנסים אמיתיים להתרחש בחיינו.
אודי דיבר על כך שכל אדם הוא נר ותפקידו להאיר לעולם החיצון - "נר השם נשמת האדם", ולכן חשוב להתמקד במעשים הטובים שאנו עושים ולנסות לתקן את עצמנו כמה שיותר על מנת להפיץ את האור המיוחד שהוא אנחנו לשאר האנשים, החיות והעולם שסובב אותנו.

מחר יהיה היום הכי קצר בשנה ואחריו אנחנו מתחילים במסע לעבר האור, ולשם כך דרושה צידה טובה ומזינה, אז שימו לב לשפע הטוב הבא:

להקת הג'אם האולטימטיבית Gov't Mule ממשיכה בסדרת הקאברים ואחרי שירי ה- Stones וה-Doors (ביחד עם רובי קריגר) מוציאה אלבום הופעה הכולל גרסאות של שירי פינק פלויד בדרך המאוד ייחודית של המיול:

להקת Torche עומדת להוציא אלבום חדש, הראשון בלייבל המטאל Relapse, ושיחררה השבוע שיר חדש ומצויין:


שילוב מעניין בין מערבוני ספגטי ומטאל אינסטרומנטלי אפשר למצוא בקליפ החדש של Broughton's Rules, להקה שכוללת חברים מדון קאבלרו האגדית וממשיכה את המסורת במיטבה:

השבוע יצא לרשת טיזר קצרצר למיני סדרה Jonathan Strange & Mr. Norell, עובדה ששימחה אותי מאוד.
לפני כמה שנים רכשתי את הספר עב הכרס לאחר שקראתי מה ניל גיימן כתב עליו.
הספר ליווה אותי בשני טיולים בהודו ואסיה ושקלתי כמה פעמים להשאיר אותו שם, רק מפאת הגודל שלו
וחוסר הרצון שלי להתחייב למשהו גדול כל כך.
מזל שהתגברתי על היצר שלי, כי מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו פשוט שתיתי את אלף העמודים כאילו היו צ'אי חם.
אל תתנו לחזות הבריטית האפרורית להטעות אתכם - מדובר באחד הספרים הטובים ביותר שקראתי על קסם ועל אלו המחוללים אותו, על מאבק החושך באור ועל טבע האדם.

עוד עיבוד מעניין שעומד לעלות לאקרנים (בעוד שנה בערך) הוא הנסיך הקטן!
אותי אישית זה מרגש מאוד, למרות שנראה כי הסרט יקח זווית קצת שונה מהנהוג לגבי עיבודים.
אבל צריך לראות לפני שמגבשים דעה ויש עוד קצת זמן עד שזה יקרה.


בבלוג עין הדג נכתב קצת על היוצר ועל סרט קצר שעשה, More.
הסרט מתחבר יפה מאוד למאבק האור בחושך בצורה מאוד מעניינת, אם קצת עגומה.

האמנית אמילי קרול הוציאה ספר חדש שמתרחש עמוק ביערות הנפש ובאפלת האדם.
קצת פחות אור, אבל הרבה יצירתיות והתמודדות עם השדים שבתוכנו.
שימו לב לקומיקס על יער, שני אחים ולילה גורלי אחד.

ואם באור עסקינן, תמיר קמלינג ערך בבלוג שלו, החמישיה הקמרלינג, ראיון עם הצלם נדב הקסלמן על התאורה בסרט החדש של אדם סנדרסון, לוויה בצהריים.
מדובר באחד הדברים הכי יפים, מעניינים וברורים שראיתי בנוגע לתאורה בקולנוע ואיך היא פועלת.
שווה מאוד, לא רק לקולנוענים מנוסים.

ונסיים בסוג אחר של אור - הארה מוחלטת.
הפילוסוף אלן דה בוטון פירסם כמה סרטוני אנימציה קצרים על פילוסופיה מזרחית.
האתר Open Culture חשף אותי לידע הקסום הזה ובחרתי להתחיל עם חביב הבלוג - הבודהה.


זהו בינתיים, ממליץ להדליק נרות, להפיץ אור ולבלות עם האהובות והאהובים שלכם!
חג שמח!

יום שישי, 12 בדצמבר 2014

שמאל קור


קראתי עכשיו את המילים של האלבום החדש של שממל - 2011-4 וחשבתי על התקופה שהאלבום מתאר.
בקיץ שלפני שלוש וחצי שנים התעוררנו באוהלים ואת קיץ 2014 סיימנו באקורד קצת צורם, ובדרך היו לנו עוד מחאות, התפכחויות והתמודדויות, אהבות, אכזבות, פרידות,חידושים ותובנות.
לפני שבוע, כאשר צפיתי בהופעה אקוסטית של הלהקה, דיברתי עם אורי טבצ'ניק (סקסופון ושירה) על הדרך בה שממל צועדת. חשבתי על הטקסטים של הלהקה והמסרים שהיא משדרת.  לא מדובר כאן בלהקת הארד קור, לא פאנק וגם לא רגאיי או היפ הופ חברתית, אבל כן מדובר בחתרנות אמיתית, רצון לשנות שמגיע עמוק מהלב, הצבעה על פגמיה של ההיררכיה, והשאיפה הכנה לחיות חיים טובים, בשכנות, אהבה ואחווה.
אני אוהב את זה.
אין כאן רצון או סיבה לשרוף אחרים ולהפוך בעצמנו להיות אותם דברים שאנחנו מוחים נגדם, אלא קבלה שלנו כמו שאנחנו בדיוק (איסטנבול, צרות של גויים), בלי ניסיון להיות משהו שאנחנו לא (עוף אותו דבר), עם קצת ביקורת עצמית (שיר ישן, ישבני), הצבעה על תופעות חברתיות וכלכליות (מאחור הזה, ברלין, ערק, רבע לבום) ושיר מחאה אחד שהוא בעצם שיר שכולו אהבה אחת גדולה ויפה.
הטקסטים של דרור ויידמן מהוקצעים, מחודדים ופוגעים בדיוק בנקודות הנכונות. הלחנים שלו ושל יניב רווה הזכירו לי את המוסיקה של מדנס,  הסרטים של קוסטריצה והטברנה של שמעון פרנס עם מחוות לביטלס, כוורת ואריק אינשטיין.
אני קצת משוחד כי אני חבר טוב, אבל בלי שום ספק האלבום החדש של שממל מסמל התקדמות מוסיקלית, טקסטואלית וקונספטואלית. אולי האלבום לא הולך להוביל למהפכה (וטוב שכך), אך הוא עוזר לנו להרגיש שכולנו ביחד באותה סירה, עם אותם חורים על אותו הירקון.
מה יותר שמאל מזה?

איסטנבול

ברלין

ישבני

את הקליפים ביים אדם רובסון המוכשר (הבמאי של מטר שבעים) ואם תשימו לב תוכלו לראות אותי לכמה שניות בישבני.

יום שבת, 6 בדצמבר 2014


אז כמו כל בלוג טוב, נפתח בסיכום.
2014 הייתה שנה רבת תהפוכות בשבילי, ובשביל העולם.
שבתאי ששלט עלינו במשך שנתיים וחצי עזב אותנו לנפשנו ונתן לנו קצת שקט. מקווה שכולנו למדנו את השיעורים הרלוונטיים.
השנה הייתה השנה הראשונה שביליתי במלואה בארץ (כנראה, יש עוד יותר משלושה שבועות עד לסופה) וסה"כ, למרות מלחמות כאלו ואחרות, עבודות במסעדות וחיים על קו העוני, החיים כאן ממש אחלה.
מעבר למשפחה, המורים והחברים שהופכים את החיים ליותר נעימים, היו לא מעט אירועי תרבות שגם תרמו לחיים.
בטוח שאני לא זוכר את כולם, הנה כמה שכן:

מוסיקה
באמת שהמון דברים טובים יצאו השנה, אלו האלבומים שכרגע זכורים לטובה:

Mastodon - Once More Round The Sun
קשה לפספס איתם, גם כשהם הופכים קצת יותר קרובים ל-Easy Listening.
אותי אישית המילים של השירים ממש ריגשו ואני מרגיש שלא חרשתי על האלבום הזה מספיק, 
רק משאיר טעם של עוד.

Afghan Whigs - Do To The Beast
עוד אלבום שלא חרשתי מספיק, למרות שהוא פשוט מדהים ויפהפה.
כיף לחשוב שעוד מעט נראה אותם בהופעה שוב.

The Melvins - Hold It In
הלהקה המשפיעה כל כך חברה לבטהול סרפרס וביחד הם הוציאו יצירת מופת.
שווה לחקור את האלבום הזה לעומק, כי יש לו הרבה.


J Mascis - Tied To A Star
אחרי שני ביקורים בארץ החליט מנהיג דינוזאור ג'וניור לפרק את הלהקה ולהוציא עוד אלבום סולו יפהפה.
אולי בלי קשר לביקורים בארץ, אבל לכו תדעו.

Les Claypool - Duo De Twang
אני מודה, חשבתי שזה הולך להיות ערימה של ריפים מקושקשים על בס וגיטרה
אבל מר קלייפול וחברו בריאן קייהו הצליחו להפתיע עם אלבום מקפיץ מלא בקאברים כמו זה:

כן, האורחים הם לארי להלונד מפרימוס וג'רי קנטרל מאליס אין צ'יינס שביחד עם הצמד עושים שיר של ג'וני קאש.
השיר עצמו מתחיל ב-1:17
קולנוע
השנה ראיתי פחות סרטים מבדרך כלל, ועדיין הספקתי לראות לא מעט.
היו שלושה שממש השפיעו עלי והם:

Guardians Of The Galaxy
חגיגה של אייטיז, מד"ב, קומיקס והומור.
שלוש פעמים צפיתי בו בקולנוע, ויש לי הרגשה שעוד כמה צפיות יתווספו בעתיד הקרוב.
לי זה הרגיש כאילו אני ילד בשנת 87 ועכשיו יוצא הסרט הכי מגניב והכי כיפי שילד יכול לבקש.

אהההה ושכחתי לציין שלסרט יש פסקול אדיר ומגוון:

Boyhood
אם מדברים על ילדות, מה כבר יכול להיות יותר טוב מצפייה בילדות של מישהו אחר שמזכירה מאוד את זו שלנו?
אמנם גדלתי בנס ציונה ולא בארה"ב, אבל כמעט יכולתי לזכור את החוויות שעוברות על גיבור הסרט.
או כמו שמתן אמר לי אחרי שצפינו בסרט (בהקרנת טרום בכורה של הבלוג סריטה) - מקסים!

Jodorowsky's Dune
אחד הבמאים הכי מהפכניים והכי מיוחדים שיש ניסה ליצור יצירת מופת וכשל.
הסרט עוקב אחר הניסיון להרים את הפרויקט השאפתני ומציג אמן אמיתי, שיודע בדיוק מה הוא רוצה
ולא מוכן להתפשר על כלום בשביל להגשים את חזונו.
פשוט מעורר השראה.

סרט בונוס:
Awake: The Life Of Paramhansa Yogananda
אם בהשראה עסקינן, שימו לב לדוקומנטרי נוסף העוקב אחר אישיות עצומה
ואחד ממורי היוגה הגדולים של המאה העשרים, פרמהאנסה יוגננדה.
מומלץ לא רק לחובבי יוגה,שמחה ושקט נפשי, כה אמרו ג'ורג' האריסון, דיפאק צ'ופרה וסטיב ג'ובס.
נמסטה!

ספרים וקומיקס
גם בתחום הזה היו הרבה יותר דברים שרציתי לקרוא מכאלו שאשכרה קראתי, אבל הנה כמה ששווים אזכור:

Saga - Brian K. Vaughan & Fiona Staples
בריאן קיי וואהן, יוצר מוכר ואחד הכותבים של לוסט המציא ביחד עם האמנית המוכשרת פיונה סטייפלס
את השילוב האולטימטיבי בין מד"ב, רומנטיקה, פנטזיה וקומיקס.
מאוד מזכיר את שומרי הגלקסיה מבחינת הרגש והעושר הסיפורי והויזואלי.


היום בו המוסיקה מתה - אופיר טושה גפלה
ממש לא ספר מהשנה, אבל רק עכשיו נחשפתי אליו והוא באמת טוב.
עשה לי חשק להקשיב לכל השירים שמוזכרים בו וללכת לחבק אנשים אהובים.


הנכס - רותו מודן
קומיקס ישראלי משובח בכמה וכמה רמות.
רותו מודן משתבחת מיצירה ליצרה ועם הנכס מגיעה לשיא שלה בינתיים.
ממליץ לכל פולני וגם לכאלה שלא.

אהבה זה כל הספר - חיים שפירא
אין הרבה מה להוסיף.
חיים שפירא, חינני כהרגלו, כותב על הנושא האהוב על כולם.
אותי זה שלח למצוא את העותק של בעקבות הזמן האבוד ולהגיד לאמא שלי שאני אוהב אותה.

Black Science - Rick Remender & Matteo Scalera
עוד קומיקס, עוד מד"ב, עוד יקומים מקבילים ועוד מפלצות.
חי בשביל דברים כאלו.

יש עוד הרבה, אבל לאט לאט.
שבוע טוב לכולם!