הרבה זמן לא כתבתי כאן.
מה גרם לי לשבור את השתיקה?
סוף שבוע אחד ושלושה עיבודים למקורות מאוד אהובים!
יצא ששלושתם מגיעים מעולמות האימה, אך כל אחד לוקח זווית אחרת של הז'אנר.
אני לא מתחייב על התוצאה הטלוויזיונית, כי חוץ מטריילרים לא ראיתי כלום, אבל כן חותם על המקורות.
הראשון והכי מדובר הוא Good Omens, המבוסס על ספרם האדיר של ניל גיימן וטרי פראצ'ט.
את הספר קניתי אי שם בשנות התשעים המוקדמות. התחלתי לקרוא אותו כמה פעמים, אבל אף פעם לא הצלחתי לסיים את העמוד הראשון והוא שכב אצלי בבית במשך 15 שנים. לפני הטיול השני (והכי משמעותי) שלי להודו עברתי דירה ומצאתי את הספר מעלה אבק על מדף. לקחתי אותו במטרה לקרוא או להשאיר אותו על ההימלאיה. יום גשום אחד הכוכבים הסתדרו בצורה הנכונה ופתחתי אותו שוב, והפעם לא עצרתי עד העמוד האחרון.
בלי שום בעיה הוא הפך לאחד הספרים האהובים עלי, ומראה איך שני סופרים מוכשרים יכולים לעבוד ביחד ולהוציא את המיטב משניהם. ההומור הבריטי היבשושי של פראצ'ט ותפיסת העולם הייחודית של גיימן משרתים את הסיפור על האפוקליפסה, על המלאך עזריפל והשד קראולי שיוצאים למנוע אותה ביחד, ועל מה זה אומר להיות אנושיים.
הקאסט של העיבוד כולל כמה שמות גדולים כמו דיוויד טננט, מייקל שין, ג'ון האם, מירנדה ריצ'רדסון, וניק אופרמן, ונראה כמו עיבוד נאמן מאוד למקור.
NOS4A2 הוא ספר של ג'ו היל, הבן של סטיבן קינג ואחד הסופרים הכי מעניינים שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות. היל לוקח את ז'אנר הערפדים למקום מאוד מיוחד שכולל רולס רויס מרושעת, ילדים מטרידים וחג מולד מהגיהנום. מה שנקרא, התפוח לא נפל רחוק מהעץ. בתור חובב קינג אני יכול להגיד שהיל כותב מאוד דומה לאביו (עם אזכורים לתרבות הפופ של ילדי השמונים והתשעים), ובאחרית הדבר הוא מספר על טיול אופנועים שהשניים עשו יחדיו, בו היל הבין שהוא נועד לרכב לצד אביו בדרכים בהן הוא נסע לפניו. מקום לא רע להיות בו.
הפעם הראשונה בה נתקלתי ב-Swamp Thing הייתה בסרט האייטיז, ממנו אני זוכר בעיקר את היצור הירוק שמגיח ממעמקי הביצה כדי להציל מישהי. ואת העולם. עם השנים קראתי את הגרסה של אלן מור ואת זו של סקוט סניידר (שרצה במקביל ל-Animal Man של ג'ף למיר ועשתה איתה קרוס אובר אדיר) ואני יכול להגיד שמדובר בדמות עם מיתולוגיה עשירה והמון פוטנציאל להזהיר אותנו מפני סכנות הסביבה בדרך לא שגרתית.
באתר של הוצאת הספרים תור עשו כתבה על כמה גלגולים של דמות שומר היערות הירוק, ואני מקווה שהגרסה החדשה אותה מפיק ג'יימס וואן (המסור, אקווהמן) תכנס לפנתיאון.
כדי לסיים עם חיוך, הנה מה בשקית שלי, הסדרה המצויינת של חנות התקליטים אמבה בסן פרנסיסקו (אותה העתקתי בלי בושה לפני כמה שנים ביחד עם אנשי האוזן השלישית), והפעם בכיכוב דאף מקיגן שנראה כמו איש חמוד ביותר ועושה חשק להקשיב לפרינס ופאנק מקליפורניה של שנות השמונים.
כדי לסיים עם חיוך, הנה מה בשקית שלי, הסדרה המצויינת של חנות התקליטים אמבה בסן פרנסיסקו (אותה העתקתי בלי בושה לפני כמה שנים ביחד עם אנשי האוזן השלישית), והפעם בכיכוב דאף מקיגן שנראה כמו איש חמוד ביותר ועושה חשק להקשיב לפרינס ופאנק מקליפורניה של שנות השמונים.
ולסיום סיומת, הנה טריילר לסדרה (שהיא רימייק? המשך? פריקוול?) The Dark Crystal, מבית היוצר של ג'ים הנסון זצ"ל.
סוף שבוע נעים!
