הקנטוס של היפריון

מכירים את זה שמישהו אומר לכם שאתם צריכים לקרוא ספר (וגם לראות סרט, לשמוע אלבום או לחוות משהו לצורך העניין), אתם מסתקרנים מדבריו (או דבריה), אומרים לעצמכם שתקראו וזה פשוט לא יוצא, אבל ברור לכם שברגע שתעשו את זה, משהו טוב יקרה?

לפני בערך 15 שנים חברי הטוב מתן אמר לי שאני ממש (אבל ממש) צריך לקרוא את היפריון ושלושת ההמשכים שלו - נפילת היפריון, אנדמיון ועליית אנדמיון (הידועים בשם הקנטוס של היפריון), ושהוא נוהג לקרוא את כולם (וגם את שר הטבעות, דרך אגב) פעם בשנה. למרות שמתן לא הוסיף פרטים מעבר, סימנתי את הסדרה ברשימת ה-"צריך לקרוא" שקיימת בראשי והמשכתי בחיי כרגיל.

באביב האחרון עצרתי בחנות יד שניה לספרים וקניתי את הספר הראשון בסדרה - היפריון. המוכר אמר לי שאני עומד להיות מרותק ומתן איחל לי בהצלחה ואמר שזה המדע הבדיוני הכי טוב שאקרא בחיי. אמרתי לו שיקח עוד קצת זמן כי אני באמצע שני ספרים אחרים והוא אמר שזה לא משנה, כי גם עוד שני ספרים זה עדיין יהיה המדע הבדיוני הכי טוב שאקרא בחיי. חייכתי והמשכתי לקרוא את אותם שני ספרים. הם היו לא רעים, אך לא קרובים ללהיות הכי טובים שקראתי מז'אנר כלשהו, ולכן החלטתי סוף סוך להקשיב לעצתו של מתן ופתחתי את העמוד הראשון של היפריון.

ואו.

הקונסול של ההגמוניה יושב בספינתו ומנגן על פסנתר סטיינווי בעוד הוא מרחף מעל כוכב לא ידוע. שיחה חשובה מפריעה לשלוותו וקוראת לו להתייצב למשימה דחופה - להוביל משלחת לכוכב המרוחק והמנותק היפריון. מטרת המשלחת? לא ידועה. הרכב המשלחת? על כך בדיוק יסופר בספר הראשון בסדרה - היפריון.

תמונה - Nathan Spotts

הספר בנוי בצורה דומה לדקמרון של בוקצ'יו - בזמן הנסיעה ליעד על כוכב היפריון, כל אחד מחברי המשלחת מספר את סיפורו האישי ואת הקשר שלו לכוכב המסתורי. כל סיפור מרתק יותר מקודמו, וכל אחד כתוב בז'אנר אחר (יומן מד"ב, מד"ב נואר, מד"ב צבאי ועוד מד"בים) וכולם כוללים קשר חזק לכוכב ולדמות מסוכנת ומעורפלת - השרייק, תפלץ מתכת משונן בעל ארבע ידיים המופיע בלי התראה ובדרך כלל שוחט כל מי שנמצא בסביבה. כל סיפור מקדם את העלילה וחושף עוד צדדים בדמויות, בעוד סיפור המסגרת עוזר למקם אותן בקו העלילה הכללי ולוקח אותן קרוב יותר לקברי הזמן המסתוריים בלב ערבות היפריון.

הספר נגמר באמצע העלילה, עובדה שגרמה להרבה קוראים להתעצבן (ובצדק) ולי לשמוח, כי עוד לפני שסיימתי לקרוא אותו הזמנתי מחו"ל את שאר הספרים ולכן המשכתי ישר לספר הבא - נפילת היפריון.
חשוב מאוד - מכאן ואילך עומדים להיות ספוילרים קשים ביותר, ולכן המשיכו בזהירות.
ורק כדי שלא תקראו בטעות משהו שלא תרצו, הנה העטיפה של הספר השני.

העטיפה המקורית - Gary Ruddell

נפילת היפריון ממשיך את עלילת הספר הראשון בדיוק מהנקודה בה הוא נגמר. החבורה נמצאת ליד קברי הזמן המסתוריים ומנסה להבין את מהותם ואת מטרת מסעם המסתורי והעקוב מדם. בינתיים, בצד אחר של היקום, אנו פוגשים בסייבריד (רובוט בעל תודעה) ג'ון קיטס, אשר חולק את תודעתו של המשורר הבריטי בן המאות ה-18 וה-19 שכתב את הפואמה היפריון. קיטס (הרובוט, לא הבריטי) משמש כמתעד הרשמי של ההגמוניה הבין גלקטית באחד מהרגעים הכי קריטים בתולדותיה - ערב המלחמה עם המנודים. מיהם המנודים? מדוע הם תוקפים? מה קורה עם החבורה על היפריון? מהם קברי הזמן ולמה השרייק עומד על העטיפה? תצטרכו לקרוא את הספר על מנת לדעת.

ראול אנדמיון הוא הגיבור של הספר השלישי בסדרה הקרוי על שמו - אנדמיון (ולקוח מפואמה נוספת של קיטס). במיתולוגיה היוונית, אנדמיון הוא צייד, רועה צאן ומלך, ובספרנו אנו פוגשים את הבחור הצעיר בעודו משמש כמדריך צייד על כוכב היפריון לעשירים בין גלקטיים שרוצים להרוג חיות לשם ההנאה. בעקבות מאורע חריג בעת מסע צייד, ראול פוגע באחד העשירים ונידון למוות אמיתי וסופי (כפי שתלמדו, בעולם של היפריון מוות הוא לא תמיד סופי). בדרך מוזרה ראול מתחמק מהמוות על ידי דמות מסתורית השולחת אותו למסע - להציל ילדה שתגיע לאחד מקברי הזמן, ומיועדת להציל את האנושות. המשימה מסתבכת וראול, אאניה (הילדה) ובטיק, אנדרואיד כחול, נוסעים למסע ביקום על חללית ישנה, שטיח מעופף ורפסודה (ולמרות מה שמצוייר על העטיפה - בלי השרייק). מול החבורה ניצב הכומר-גנרל פדריקו דה-סויה, הידוע ביעילותו, אך גם באנושיותו, שתי תכונות שיגרמו לדה-סויה להרבה קונפליקטים פנימיים וחיצוניים. לעומת הספר הראשון בסדרה, אנדמיון סוגר את הסיפור, אך משאיר פתח לספר הבא.

עליית אנדמיון, הספר שחותם את הסדרה מתחיל כמה שנים לאחר עלילת אנדמיון. ראול, אאניה ובטיק חיים את חייהם בידיעה שיום אחד יאלצו להתמודד עם המציאות, ונחשו מה? היא אכן מגיעה, ובכל הכח. אאניה שולחת את ראול למסע בין כוכבי דרך פורטלים (שנזכרו בספרים הקודמים) ויוצאת למסע משל עצמה. הכומר-גנרל דה-סויה גם הוא כאן ואני באמת לא רוצה לכתוב על העלילה, כי כל מה שאכתוב יהיה ספויילר מטורף לשאר הספרים בסדרה. אומר רק שבמהלך המסעות של הדמויות השונות אנחנו עושים מעין סיכום לסדרה המופלאה הזו, פוגשים בדמויות חדשות וישנות, מבקרים במקומות שמזכירים את דהארמסלה בהודו, את פסגות טיבט, ועולמות אורגניים שרק הזכירו לי כמה דן סימונס גאון. הסוף? אחזור על דברי, תקראו ותדעו, אני לא אספר לכם.

הקנטוס של היפריון היא אחת מסדרות המד"ב הטובות ביותר שקראתי בחיי ודן סימונס המיומן מעביר אותנו בין עולמות, זמנים, מצבי תודעה וז'אנרים בצורה מותחת, ולעיתים משעשעת. מה תמצאו כאן? דיונים פילוסופיים על מדע, אמנות, דת, אנושיות ומוסר, עולמות מגוונים, יצוריים שמיימים, מחשבים מתוחכמים, אנדרואידים אנושיים להחריד, סיפור מסגרת מהודק, סצנות אקשן בין חלליות, ארציות ושמיימיות, דיאלוגים ומונולוגים שנונים וקצת יותר מדי פרטים לפעמים.

תוך כדי הקריאה נתתי את הספרים לחברי לעבודה גלעד וכמעט מדי יום מצאנו את עצמנו מדברים על החבורה המקורית, על ראול, אאניה ודה סויה, על ג'ון קיטס המקורי והסייבריד ועל הלילות שכל אחד מאיתנו בילה בקריאה. לפני כמה ימים, כאשר גלעד סיים לקרוא את הסדרה, ישבנו ודיברנו על משמעות הסדרה מבחינתנו, על החלקים שאהבנו יותר ופחות ועל החיים עצמם. 

השחקן בראדלי קופר, הבמאי טוד פיליפס (אולד סקול, בדרך לחתונה עוצרים בווגאס ועוד), התסריטאי איתמר מוזס (אימפריית הפשע) והמפיק גרהם קינג (השתולים) אמורים לעבד את היפריון לסדרה בערוץ סייפיי האמריקאי, במהלך שכולל גם עיבודים לסדרת אקספנס של ג'יימס ס א קורי (אי שם למעלה ברשימת הקריאה שלי), לסדרת הפנטזיה המופתית של לב גרוסמן, הקוסמים, ולקלאסיקות עולם חדש מופלא, של אלדוס האקסלי וקץ הילדות של ארתור סי קלארק (הספר הבא שאני מתכנן לקרוא).

מאז שסיימתי לקרוא את הסדרה המלצתי עליה לחבר טוב ולאחי לקרוא את היפריון ואמשיך להפיץ את השמועה לכל אדם בעל אינטליגנציה גבוהה, דמיון רב ואהבה לחיים, אולי שלושת האלמנטים שעושים את הקנטוס של היפריון ליצירת המופת שהוא.